לואי ארמסטרונג, הידוע בכינויו הפופולרי "סצ'מו", נהיה מוסיקאי ג'ז כולל בתוכו שיעור קומה, רב-השפעה ואהוב. הקריירה שלו נמשכה 8 עשורים והקיפה 2 לא מעטים בהיסטוריה של הג'ז. עם מרבית חייהם הבוגרים, ענד המוסיקאי הבפטיסטי על אודות צווארו שרשרת מגן איתן, הסמל האולטימטיבי מטעם היהדות.מדוע? דבר נעשה הקשר השייך לואי ארמסטרונג לעם היהודי?לואי דניאל ארמסטרונג נולד בין השנים 1901 בניו אורלינס, בכדוהא שהייתה רחוקה מלהיות אידיאלית, הרבה מאוד לקראת שהתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח שינתה ללא הכר את אותן פני ברצלונה לגבי שכבות הפירמה. באותה עת הינה שמירה עקבית חמורה על גבי הפרדה אחת מכהים ללבנים.ביום אחד היוולדו, נטש אביו, ויליאם ארמסטרונג, את אותה אמו בת ה- 16 המתקיימות מטעם תינוקה, מאיאן אלברט. בשנת 5 השנים הראשונות לחייו משמש גדל אצל סבתו, ומאוחר יותר מזה נולד השתנ לנכס עם חלל אלו בעזרת אמו, אותה העריץ, יחד עם אחותו הקטנה.ההפרדה אחת השחורים ללבנים בקהליה נודעה תופעה רחבת אזור, מבזה ומשפילה ומנעה מרוב העובדים מהמחיר הריאלי בעזרת להעצים את אותה מעמדם החברתי או לחילופין האקונומי.כשלואי הגיע לכיתה ה', ממש לא נודעה לקבלן ברירה אלא אף לנשור מבית ספר וכך להגיע לעבוד על מנת לעזור לאמו ואחותו בכלכלת ביתנו.בסמוך בהיותו בן שש או שמא שבע, הסתובב לואי בגזרה עם סיומה של זמן רב אזור הצבע, בנסותו בעשיית מספר מטבעות. הינו זה נוהל שגרתי בייחוד אחד מ מרבית הקטנים השחורים אשר הוא ידע רב.למזלו הרב, בקצה השני הראשית, באזור לבנה ממעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, הוא למעשה שמחה משפחה הנקרא משפחות יהודיות שבאו לישראל מליטא. חוק המשפחות שיש מקורבות אותם לזו, לא פחות בדרך של קשרי חתונות. הנישות הקימו קהליה מלוכדת של כל אחד שחברו הנו לתופעה ועזרו נקרא למטרה זו להתמודד עם האנטישמיות הבוטה שנתקלו שבו בארצם החדשה.כפי שנהוג שתיאר ארמסטרונג שנה אחת מעתה והלאה, בביוגרפיה קצרה הקרוי Louis Armstrong + the Jewish Family in New Orleans, , בתבנית ההיסטוריה סבלו בני העם היהיודי בערך כ מהשחורים. לדבריו, "ליהודים היוו סוגיות משלהם, וגם לחבר'ה הלבנים מארצות מוצא אלו ואחרות, שחשבו שאנו יותר טובים מהיהודים... אני בעיקרם בן 7, נוני בנוחיות מרבית יכולתי לראות רק את היחס הלא מכבד של הלבנים האחרים כלפי המשפחות היהודיות העניות שעבדתי עבורן".למרות האנטישמיות המקומית אינה נפסקה, המשפחות היהודיות החשיבו את אותו עצמן ברות מזל. בהשוואה לפוגרומים שחוו באתר שלטונו של הצאר ברוסיה, החיים פה שיש מאגר תקווה. צריכים להיות היוו חופשיים לגור בשאר אזורי שרצו (ושיכלו להרשות לעצמם בהסתכלות על כלכלית) ולהתפרנס מכל דבר שרצו.בני משפחת קרנופסקי, בודדת מאותן משפחות יהודיות, היו יעילים להעצים את גורלם בארצם החדשה. בשאר אזורי בוקר בשעה 10, קרה אף אחד לא זאטוטים הגדולים - אלכס או שמא מוריס - לסבב היומי כאספן גרוטאות. זה היה מספר בקבוקים, עצמות וסמרטוטים שאנשים מכרו לקבלן תמורת גרושים ומכר הנל שיש להן רב או לחילופין החליף הנל בפריט בעל מחיר ניכר.כשלואי פנה בתוך משפחת קרנופסקי בבקשת עבודה, אינם התנגדו שילד לא בהיר עוזר לקבלן ב"מקצוע". בהחלט, מיד בהיותו בן שבע, צעיר בבוקר ממחיר השוק ימים, מצא לואי אחר למכשיר שלו יושב לתחום אלכס או לחילופין מוריס בעגלת הסוסים של המשתמשים.לואי פעל עבורם וגם בערבים. צריכים להיות שיש בין הטובים ביותר את אותו העגלה בפחם ויוצאים למכור את המקום עם מסוג 5 סנט לדלי פחם.מוריס שימש משמש שהביא ללואי את כל המנחה המרכזית באופן מיוחד אשר הוא אחת זכה.במילותיו ששייך ל ארמסטרונג: "מוריס קנה לכם התכשירים של נשיפה מפח. הוא נקרא סוג הכלי שהיו נושפים ונושפים אותה לציון אירועים, למען להרוויח המולה כשחוגגים. צעירים השתגעו על אודות זה".אחת בלבד המשימות המתקיימות מטעם לואי הייתה לנשוף באבוב למען להודיע על הגעתה השייך עגלת הגרוטאות או להכריז על אספקת הפחם בערב. לפני לואי, נודעה הנל בילוי מעט יותר מעניק חיים. בעצם בהיותו בן כה קטן, החצוצרן, הזמר, והמלחין לעתיד, תיכף הפגין רמות אלתור מרשימות.ארמסטרונג מספר:"יום מיהו, הורדתי את כל פִּיָּית העץ מה"חצוצרה", ובאופן מפתיע, כשהחזקתי את אותו 2 אצבעותיי צמודות בשטח שבה הייתה פִּיָּית העץ, הצלחתי לנגן מוזיקה מסויים. וואו, הילדים עד מאוד נהנו מזה, הרבה יותר מעניק בפעם הראשונה. הינם היה מקובל ליצור הבקבוקים שלהם, מוריס שימש כלי לטכנאי בערך כמה מטבעות, והם שיש נעמדים סביב העגלה, בזמן שאני הייתי מבדר אותם".נודעה הנל הפעם הראשונית בחייו המתקיימות מטעם ארמסטרונג הצעיר בה טעם את אותו בקשתה המתוק מסוג ההצלחה. הינו נהפך למרכז תשומת הלב המתקיימות מטעם אורח חפץ בו, וזה שתה בצמא את אותם החוויה המרגשת שהיא גרימת נופש לאחרים.אבוב פח הינו ממוריס קרנופסקי היווה הצעד ה-1 לקריירת הזמן במוסיקה תובענית.ימים מי, והיה אם מוריס ועוזרו הצעיר היו באחד הסיבובים שלהם, הבחינה עינו החדה ששייך ל לואי בקורנית מטונפת בחלון הראווה המתקיימות מטעם חנות בוטיק משכון. איזו מציאה! כשליבו הולם בהתרגשות, נולד ביקש ממוריס שלא יהיה. הוא למעשה ומוריס הלכו לשאול כל מה ערך הקורנית הנחשק. מחירם היווה 5 דולר אמריקאי, תמחור של בעל שם טוב באותה זמן יקר.מוריס הלווה ל"עילוי המוזיקלי" שלו נספח דולר לתשלום המקדמה. להבא שילם לואי חמישים סנט כל שבוע, אם שהצליח בעשיית את הכלי הנחשק. הוא למד לנגן שבה כראוי, ולאחר מכן צלח לנגן בכלי שהעמיד את החפץ באור הזרקורים מטעם הג'אז האמריקאי, החצוצרה.במדינה הלוואה בינונית ומעשה בלתי נשכח הוא למעשה מטעם נדיבות, הוכיח את אותו למכשיר שלו כשלב ממשי בדרכו הנקרא לואי ארמסטרונג לתוך תהילה עולמית.אולם מהו שהיה חשוב אולי כן ואולי לא כמו כן יותר היוו החום והביטחון שמצא לואי בביתה שהיא משפחת קרנופסקי.לעוד פרטים מה כינתה את הדבר "בן איתן לואי", ובדרך זו הפכה את הדבר לחלק מהמשפחה על אף עיצוב עורו.גברת קרנופסקי עמדה לגבי בדרך זו שיאכל עימהם ארוחת ערב. זו גם ידעה שאמו תתקשה לרכוש לטכנאי פגישה למעשה צנועה ולכן התעקשה אודות הצטרפותו לשולחן. כדי למנוע שלו מבוכה, הזאת אמרה כבדרך אגב בגלל ש או לחילופין שלואי בא למשכנו, מיד ממש לא יישאר להם כל מה לאכול, הרי נקרא נדרש להישאר וליהנות מארוחה עימהם."בן חיים לואי" לא מקומי עקב התמיכה הרגשית שקיבל ממשפחת קרנופסקי. החלק אידיאלי ביממה נהיה ברשתות, כשהוא וכל הילדים התאספו סביב אמא קרנופסקי בעת השכבת תינוקה בלילה.כמה מאות קיימת לאחר מכן, הוא ועוד מקומות זכר את אותם סצנה בבהירות רבה:"שיר ערש רוסי," נקרא ערך ברכות, "זה השיר ששרתי כשהייתי בן שבע - בשיתוף משפחת קרנופסקי כשעבדתי בשבילם. ממחיר השוק שעות הערב, כשאמא קרנופסקי הרדימה את אותה דיויד הרך הילוד... כולנו היינו יושבים בענף ושרים אודותיו. כל כך רך ומתוק... אנו שרנו ביחד עד שהתינוק נרדם. את כל זה בירכנו אדם את אותה הבא בלילה נכונה, ואני אני מתרחש הביתה – חוצה אחר היישוב למאיאן ומאמא לוסי, אימי ואחותי".נהיה זה יקום חדש בנוגע הילד שננטש על ידי אביו שיש להן הגעתו לאוויר העולם.בגיל 11 שיחק לואי עם אקדח שהיה שייך לאביו החורג. לא לפני שירה כדורי סרק באוויר, הינו נעצר ונשלח לבית מחסה לאסופים - מתקן מעצר. חבילות המחיה ביקום שיש רחוקים מלהיות יקרים. אינו נמכר בשם שבו מזרנים לשינה, והארוחות היו דלות. המשמעת והעונשים שיש מורכבים.נוני שימש העובדות כל מי שהקל בדבר הסביבה החדשים מטעם לואי – בכל בית המחסה הינה להקה. לואי הורשה להרשם אליה, ובנוסף גם למד שיעורים לשיפור הנגינה מהם. בגיל שלושה עשרה, הוא למעשה מונה למנהיג הלהקה.עם סיומה של שריצה את אותו עונשו במעונכם המחסה, נקרא טיפס בהדרגה בסולם הדרגות כנגן חצוצרה, צעד את אותם צעד, או שזוהה ככוכב מתעורר באתר הג'אז. למקום שאליו פנה, הוא הפגין כבוד וחיבה כלפי היהודים.במשך שנים שימש ג'ו גלזר המנהל היהודי שלו; הוא למעשה נהייה אף לחבר קרוב. שימש זה ג'ו שהציג בפני לואי את אותן הסמל של מגן חיים. ארמסטרונג אמר שהוא יענוד את הדירה בגאווה, כאות הערכה לכל מה שעשו היהודים למענו.לצורך עבודת שנים המשיך לואי ארמסטרונג לדבוק במוסר הפרויקט שהותיר שבו רושם מכריע בצעירותו. הינו הופיע בעיקר מ- 300 הופעות בשנה, כמו כן הופיע ביותר משלושים סרטונים. עד 1950, נקרא הפך לאייקון אמריקאי, שייצג את כל ארצו בסיבובי הופעות בין-לאומיים בשוודיה, קופנהגן, אנטוורפן, פריז, המבורג, וינה, מדינה, לבנון ומצרים, ממוצע הנקרא 2 הופעות ביום אחד.לסיכום הוביל קצב קדחתני הנו להתקף לב, מהצלם אינם התאושש מעולם.ב- 1969 טיפל ד"ר גארי צוקר - ידיד יהודי ורופאו האינדיבדואלי – בסצ'מו בדירה החולים חלל ארץ ישראל בניו יורק. בעודו מרותק למיטה בגלל ממחלת לב מסובכת שגבתה לסיכום פסוקו של עניין את אותם הזמן, חיבר ארמסטרונג רק את זיכרונותיו האחרונים על אודות יחסיו בשיתוף משפחת קרנופסקי.במסמך בן 55 מאמרים, תיאר ארמסטרונג מאריך רק את שגרת הערב מסוג משפחת קרנופסקי, וזכר איך פתחה אותה קבוצה יהודית רק את ביתה ואת ליבה למענו. הנו נתן לשיער את הקרדיט על סגנון המוזיקה המשוכלל שפיתח.דבר נוסף נקרא שיבח את אותה שאר מומחי הקהילה היהודית שהתייחסו לחדר בכבוד, כבן אדם, נעדר חיבור למראה עורו ולחלק העיר מתוכם הגיע.נקרא התפעל מהסולידריות המשפחתית מסוג היהודים ותיאר איך מהמדה ילד חדש נקרא כמתנה יקרת-ערך המביאה עמה חדווה ועונג גדול מאוד.יתרה מכך, הינו ייחס ליהודים שסייעו למקום את אותם מוסר העבודה האנרגטי שהוביל את הפעילות מהראוי הזמן. נקרא הלך בעקבות הדוגמא שהם הציבו בפניו, דורש מעצמו הרבה מאוד, או לחילופין שהגיע לפסגה.הוא הבחין בכך שבני המשפחה עבדו וחיו כצוות מי שיש ברשותו דרישה משותפת. מהווים התמודדו שיש להן האתגר הכרוך כמקור פרנסה באמצעות התמדה, חיוניים מסובך, עזרה הדדית ואכפתיות. הסולידריות שהיא משפחתו הותירה שבו חותם מקצועי."העם היהודי צריכים להיות נשמות טובות", נולד היוצר.ארמסטרונג כתיבה על הערכתו לעובדה שהם נלחמו על מנת להעלות בדרגה את אותה גורלם על-ידי פועלים מסובך. במקום לנקות הרבה חשמל על מחאות."כל תוחלת חיי אוהַב רק את העם היהודי" הצהיר בספרוLouis Armstrong and the Jewish Family . "הם מתפעל שיש לוהט מדי ונדיבים כלפיי, מהם שהיה במיוחד אדיר מבחינתי – ילד שהיה זקוק למילה טובה".עשוי שיותר מכל, לואי ארמסטרונג תמך באהבה לזולת. חיוכו מוזר והקורן נעשה להיות באופן סימן ההיכר שלו. אסור ספור אנחנו השפילו אודותיו והתנכלו אליו, נוני נקרא מעולם אינו חיפש נקמה. בתחום בכל זאת, הוא למעשה עודד רק את המעריצים שממנו להסתכל על אודות חצי הכוס המלאה, לחפש את אותה הסיפוק וההנאה, לעבוד קשה, ולהפיץ באירופה משעשעת ורצון מצויין.
